עבודה עם ילדם בגישת בובט כולל
חיזוק והפעלת הגו כמוקד עיקרי לקשיי ניידות.
הגו במרכז.
גישת בובט נדט ראתה מאז ומתמיד את מרכז הגוף כאחראי במידה רבה לשליטת הראש בחלל שמאפשרת תקשורת, מיקוד עינים לעיסוקי יום יום, קשר עין יד, תפקודי גפים עליונות ותפקודי גפיים תחתונות להליכה. בשנים האחרונות הנחות יסוד אלו- מוכחות מחקרית. There is an underlying trunk deficit during gait in children with Cerebral Palsy.(Seather, R. et al. Developmental Medicine Child Neurology.2015, vol 57: 344-350)
שליטת גו לקויה, יציבה לא טובה, בילדים עם פגיעה בגפים התחתונות יותר מאשר בעליונות- מצביעה לא על פיצוי בגו לבעיות ברגלים ובידים, אלא, על פגיעה ראשונית, במערכת המוסקלו-סקלטליתשל הגו.
Altered trunk movements in Diplegics may not just be compensatory, but indicate an underlying primary trunk deficit.(Heyerman et al. Res Dev Disabil 2014, 35:2044-52)
מסקנות לגבי טיפול:
עבודה עם ילדים בגישת בובט צריכה ליישם את המסקנות הבאות:
הפקות תגובות שווי משקל כשלעצמן אינה משפיעה על שיפור תפקוד גפיים ויציבות בחלל. הפעלת הילד במשימות המאתגרות את המערכות בקצה גבול היכולת , כדי לעורר ולגרות את מנגנון הצפי- Anticipation, feedforward , להיכנס לפעילות לפני אבדן שווי משקל.
כלומר- הדגש צריך להיות לא על איך לשמור יציבות במנח זה או אחר, אלא – איך להיות יציבים בתוך משימה, בדינמיקה של עיסוק.
לגבי הליכה- דגש על גפים תחתונות בלבד, לא ישפר יכולת הליכה תפקודית.
Trunk Control is the Primary factor in predicting ambulation in Cerebral palsy.(Dobson,F. et al. Gait and Posture 2007; 25:140-152)
נכתב עי שרה קפלוביץמדריכה בכירה