מתבגרים עם שיתוק מוחי

בבואנו לחשוב על מתבגרים עם שיתוק מוחי- עלינו לחשוב על מתבגרים!   המתבגר של היום אינו כמתבגר מלפני עשרים, שלושים וארבעים שנה. 
 במידה שפספסנו את 'מהדורת החדשות בנושא'- גיל ההתבגרות ירד וטווח ההתבגרות הורחב. מדובר היום על ניצני התבגרות סביב גילאי 9-10 שנים, כשידוע שאצל מתבגרים עם שיתוק מוחי הגיל אף צעיר מזה (גילאי 7-9 שנים). 
 בהתבגרות אספקטים רבים- פיזיים, מנטליים, רגשיים וחברתיים. הכל בעוצמה, דרמטי וגורלי. החיים נצבעים בשחור- לבן, ההשתנות היא מרגע לרגע. כל מי שחווה חיים לצד מתבגר- יודע על מה מדובר. מי שעדין לא- יידע לזהות את הסימנים בקלות יחסית.  
 מתבגר עם שיתוק מוחי הוא ככל מתבגר. תחושותיו, חששותיו, תסכוליו והשאלות המעסיקות אותו זהות לבן גילו, ללא שיתוק מוחי. בנוסף, זוכה הנער ב "רווח נוסף". התמודדות עם שינויים פיזיים- מוטוריים המועצמים סביב ההתבגרות- השתנות של טונוס, התמודדות עם כאב, לעיתים כרוני, קיצורים ואף קושי לשמור על הישגים מוטוריים תפקודיים, כהליכה ומובנות דיבור.
 מתבגרים עם שיתוק מוחי מגיעים, לעיתים במקביל לתהליך ההתבגרות, לתחושת "רוויה"- "די, מספיק טיפול", "עוד פעם פיזיותרפיה/ ריפוי בעיסוק/ תקשורת/ טיפול רגשי…- נמאס!". המצב טבעי וברור, אך מחובתנו, כבני משפחה אוהבים וכאנשי טיפול מסורים, להיות קשובים לתחושת הדחק מחד ולהיות יצירתיים באופן שבו נעודד המשכיות, מאידך.
 ידוע כי פעילות ותנועה חשובים לאדם המודרני- היושב שעות מול מסכי מחשב ומשחקים.  מצב זה הינו קריטי בבואנו לחשוב על אדם שחייו מלווים בהתמודדות בלתי פוסקת עם טונוס לא תקין. 
 עלינו לעודד, להמריץ ולקחת חלק פעיל אם יש צורך, בפעילויות שיכולות להתאים למתבגר. על הפעילות להיות מסקרנת, אולי חדשה, לא מאיימת, מאתגרת במידה הנכונה אך לא מתסכלת. פעילות המאפשרת תחושת הצלחה. רצוי פעילות המתאימה לשלב משתתפים בקבוצת גיל דומה.
 דוגמאות- שחיה (רגילה/ אומנותית/ תחרותית), אופניים (קבוצות חברתיות ועד לרכיבת שטח), משחקי כדור (חוויתיים/ תחרותיים), ריקודים (ריקודי עם/ זוגות/ מחול חופשי), ג'ודו, יוגה ואף פעילויות מאתגרות כסנפלינג וכו'.  השמיים הם הגבול!
 מסר חשוב ומשמעותי- לא להיכנע לאי עשייה. לאפשר דיאלוג פתוח של בני המשפחה והמתבגר עם שיתוק מוחי על תוכן הפעילויות והתדירות, אך לא על עצם היות פעילות זו או אחרת חלק משגרת חיים קבועה.
 בהצלחה.    

נכתב על ידי ליסה סלע MSc. OT , מדריכה בעמותת מדריכות ישראלית לגישת Bobath, 1.2015נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד. מכוון לשני המינים.

דילוג לתוכן