בובט ילדים היא גישה טיפולית, המיועדת לילדים עם שיתוק מוחי או לילדים עם ליקויים בתפקודי תנועה, תחושה ותפיסה, שמקורם בנזק שנגרם למערכת העצבים המרכזית.
היא פותחה ע"י גב' ברטה פיזיותרפיסטית ודר' קארל בובט פסיכיאטר ונוירולוג, יהודים שחיו באנגליה, כבר בשנות הארבעים של המאה העשרים. ההנחה המרכזית בגישה היא, שלכל ילד עם לקות נוירולוגית התפתחותית יש פוטנציאל שיקומי וזכות לאיכות חיים מרבית לאורך חייו.
הגישה נפוצה ומקובלת ברחבי העולם כגישה טיפולית כוללנית, המציעה חשיבה והסתכלות רב תחומית של אנשי מקצועות הבריאות – פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ורופאים. מהותה בבנייה ויישום של תכנית התערבות טיפולית, הכוללת פיתוח יכולות התפקוד העצמאי, מזעור ליקויים גופניים והפחתת כאבים.
הכלים המשמשים את הצוות הרב מקצועי בגישת בובט הינם:
תקשורת ודו-שיח מתמשך עם המשפחה והילד
הערכה תצפיתית מובנת ומעמיקה
הפעלה על ידי תיווך ידני מדורג מקל למלא בהתאם ליכולות ותגובות הילד
שימוש והתאמה של אביזרי עזר וטכנולוגיה מסייעת
מידע רפואי והערכות סטנדרטיות
מסקנות ההערכה מובילות להצבת מטרות לטווח קצר וארוך, יחד עם הילד ומשפחתו, ובניית תכנית התערבות טיפולית מותאמת אישית, המשולבת בחיי היום יום של הילד והמשפחה. הדגש של תכנית ההתערבות – לאפשר לילד להיות שותף בחברה בה הוא חי.
הצבת המטרות לטווח קצר וארוך – נקבעת ע"י ההורים, הילד והמטפל ומבוססת על הערכות חוזרות רב תחומיות והסקת מסקנות, בתהליך של רציונל קליני ופתירת בעיות.
התכנית הטיפולית ממשיכה לפתח פוטנציאל ויכולות של הילד בתחומי התקשורת, הניידות, האכילה, עיסוקי יום יום ופנאי, תוך התייחסות לשינויים בביצוע המיומנויות, העשויים להתרחש לאורך החיים כתוצאה מתהליכי הגדילה, המאמץ הנוסף הנדרש מהגוף וההתאמה הסביבתית. מטרת התכנית השיקומית לטווח הארוך הינה למזער תופעות אלו, תוך שימור ההישגים בכל התחומים והמשך שיפור יכולות הילד להיות שותף פעיל בסביבתו.
גישת בובט רואה את ההורים, הילד והמטפל כשותפים במסע משותף – בו נבנית תכנית הניתנת להפעלה על-ידי ההורים בבית, תוך כדי השתלבות ברוטינה היום יומית של המשפחה.
בובט היא גישה דינאמית, עם מבט קדימה לחיים תפקודיים בעתיד. הגישה מתפתחת יד ביד עם הידע המתעדכן בעולם בתחומי החברה, הרפואה והשיקום.
